השפעות ה-ADHD

קארן הורנייי- -והשפעות הADAD

אלו היו הנישואים השניים של אביה, שהיה ממוצא סקנדינבי. היה קפטן של ספינה, לא נכח הרבה בבית. היחסים שלו עם קארן התאפיינו בזה שהיא מאוד חיפשה הכרה מצידו, והערכה, וגם חום ואהבה, ולא הצליחה לקבל אותם. היא תמיד חיפשה את תשומת הלב שלו, אבל ללא הצלחה.

היה מסר אמביוולנטי ביחס שלו כלפיה, הוא היה לוקח אותה לפעמים למסעות שלו, איזשהו מסר של קרבה, אבל עדיין הרגישה שלמרות זה, היא מרוחקת ממנו ועדיין לא זוכה להערכה.

אימא שלה, לעומת זאת, הרבה יותר צעירה מאביה, היא טוענת שהיא אישה משוחררת ואטרקטיבית. הנישואים של הוריה היו מאוד לא יציב (האם התחתנה כי פחדה להישאר לבד). בסופו של דבר הם התגרשו.

היחסים של קארן עם אימא שלה התאפיינו בחוסר יציבות. היו מאופיינים במעלות ומורדות רבות. כילדה, קארן מספרת שהעריצה את אימא שלה, הייתה מאוד קרובה אליה. אבל בבגרות, לעומת זאת, מרדה כנגדה, טענה שאימא שלה סוג של מטרד בדרך שבה היא (האימא) מנסה לסחוט מאנשים אהבה ותשומת לב.

הורניי טענה תמיד שאותה ילדות לא פשוטה ומרובת קונפליקטים, נעדרת תחושת ביטחון ויציבות, הטמיעה בה תחושה שהיא אינה ראויה לאהבה. ובאיזשהו מקום זה גרם לה גם לפתח איזושהי עוינות כלפי אחרים, כלפי העולם באופן כללי, הרבה מאוד רגשות שליליים שהיא צברה במהלך הילדות עלו וצצו על פני השטח בחייה כאישה בוגרת, שהתאפיינו בחיים מאוד לא יציבים. גם ביחסים שלה עם הבנות שלה היו מאוד מורכבים ולא יציבים. ביחסים עם גברים, הייתה נשואה והתגרשה, היו לה המון פרשיות אהבים, ומה שמאפיין את הביוגרפיה שלה, שנראה שתמיד מחפשת אחר משהו, אחר איזושהי אהבה בלתי מותנית, שלא מצליחה להשיג אותה.

הנושא הזה של החיפוש אחר הקבלה, האהבה הבלתי מותנית, הצורך בביטחון, שמגיעה מאותה אהבה וקבלה, הוא הבסיס לאישיות הבריאה.

 

העיקרון הראשון, הבסיסי והיסודי ביותר שהורניי מדברת עליו, זה הצורך בביטחון. לפיה, זה הצורך החשוב ביותר של הילד – לחוש בטוח משוחרר מפחדים.

בניגוד לפרויד, שדיבר על כך שהצורך הראשוני הוא סיפוק הדחפים המיניים, היא מדברת על משהו שמושג על ידי קשר. (אינטראקציה עם האחרים). הצורך לביטחון של הילד מסופק על ידי ההורים, על ידי זמינות של ההורים אל הילד, שהילד ירגיש שהוא לא לבד בעולם.

ההורים עלולים לפגום בתחושת הביטחון והתגברות ה –ADHD אצל הילד אם יתנו העדפה לאח מסוים, ענישה מוגזמת, לעג, השפלה, בידוד, הזנחה רגשית – בסופו של יום מערערות את תחושת הביטחון הבסיסית של הילד בעולם. בסופו של דבר השתיל מושתל בשלב מאוד מוקדם של הינקות.

הורניי מדברת על זה שלא מספיק להפגין אהבה מוגזמת כלפי הילד, באופן כללי, הפסיכואנליטיקאים נותנים המון קרדיט לתינוקות, והורניי מדברת על כך שלתינוק יש יכולת להבחין בין אהבה כנה, אותנטית, אמיתית, לבין גילויי חיבה מזויפים. לתינוק יש את החיישנים שלו שבעזרתם הוא מרגיש מה שההורה מרגיש כלפיו, וזה משפיע עליו. ויחס בלתי הולם מההורים מעורר תחושה של חוסר אונים אצל הילד. הילד בשלב הזה הוא תלוי לחלוטין בהורים שלו. תחושת חוסר האונים מעוררת תסכול וכעס, שמתבטא בשלב מאוחר יותר. הילד צובר בתוכו את אותן רגשות שליליים. בתור ילד, הוא לא מרגיש שהוא יכול לבטא את הרגשות הללו, הוא מפחד, הוא תלוי בהורים שלו, "מה הוא ירגיז אותם עוד יותר?". הוא נצבר בפנים, אך באיזשהו שלב זה יתפרץ. כבן אדם מבוגר, התסכול הזה מתפרץ בכל מיני דרכים, הראשון, הכי קלאסי, ביחסים קונפליקטואלים עם ההורים. מלווה בעוינות שהעולם הוא סוג של ג'ונגל, אין על מי לסמוך, אין אמון באנשים.

 

אחד הדברים שהורניי התייחסה אליהם זה נושא החרדה. בעקבות הצורך הביטחון, היא אומרת שהחרדה היא איזושהי תחושה של חוסר אונים, חוסר חשיבות, ובדידות בעולם עוין. תחושה של קטנות בעולם גדול ומאיים, שבפנטזיה שלי מאיים להשפיל אותי ולהתעלל בי, זוהי תחושה שמתבטאת בחרדה. הרעיון הזה של חוסר אונים מול העולם מזכיר מאוד את תחושת הנחיתות של אדלר. בעוד אדלר דיבר על זה שכל בן אנוש חש תחושת נחיתות, הורניי אומרת שזה לא בהכרח. זה תלוי ביחסים עם ההורים, תלוי אם תחושת הביטחון סופקה. במידה ולא, רק אז, נוצרת החרדה, והחרדה הזו, חוסר האונים הזה, זה הבסיס להתפתחות הנוירוזה אצל האדם הבוגר.

נוירוזה, בגדול, זה היה המושג שבו הפסיכואנליטיקאים השתמשו על מנת לתאר את מה שאנו מכנים כיום הפרעות נפשיות. חרדה ß נוירוזה ß הפרעות נפשיות.

אם יש חרדה, צריכים להיות מנגנונים להתגונן מפניה.ישנן ארבע דרכים להתגונן מפני חרדה:

  1. ניסיון 'לסחוט' באהבה – ניסיון לסחוט אהבה שהיא לא אותנטית. למשל, על ידי העמדת פני מסכן.
  2. היכנעות – לבטל את עצמי. קונפורמיות, למשל, זה סוג של היכנעות. אני משתדל להימנע מלעשות דברים שירגיזו אחרים. נמנע מלהעביר ביקורת, שומר את הדעה שלי לעצמי. המניע להתנהגות קונפורמיסטית, לפי הורניי, הוא כי באיזשהו מקום פנימי הם מפחדים מאחרים, והם אומרים שאם הם ייכנעו להם, אותם אחרים לא יכעסו עליהם ולא יפגעו בהם.
  3. השגת כוח – תחושת עליונות. את זה מנסים להשיג או על ידי שליטה באחרים, או באופן כללי הצלחה בתחום מסוים נחשב, לימודים או קריירה, שנותנת תחושה של עוצמה, של כוח. אם אעשה כך, לא יפגעו בי.
  4. נסיגה – סוג של תלות באחרים, הן תלות בצרכים הפיזיים והן בסיפוק רגשי. אני רוצה לא להיות תלוי בהם בצרכים כלשהם. לכן, אמנע מכל מעורבות רגשית עם אנשים אחרים – אינטימיות, פה באופן כללי מדובר על דרך להימנע מהיפגעות על ידי אחרים.

ההבדל במנגנון הזה לבין האחרים, זה בראשונים אנחנו מנסים להתמודד עם אחרים באיזושהי צורה, במנגנון נסיגה אנו מוותרים על כך מראש, ואנחנו בוחרים לא להתמודד.

 

אחרי שהורניי מדברת על ארבעת המנגנונים היא מפתחת מושג חדש שנקרא – הצרכים הנוירוטיים, הצרכים של האדם הנוירוטי. המטרה של הדחפים הללו, בניגוד לדחפי המין, השגה של איזושהי הקלה בתחושת החרדה. הם דחפים בלתי מודעים, והם חלק מהאישיות, הם בעצם קובעים את ההתנהגות. אני מתנהג בצורה מסוימת כי זה משרת את אחד הצרכים הנוירוטיים שלי. הצרכים הללו קיימים אצל כולם, אבל אצל הנוירוטיים הם קיימים באופן מוגזם, והוא יעשה כל דבר על מנת להשיג צרכים אלו. יכול להיות התנהגות תובענית ודרישה אינסופית לקבלה וחיבה. אצל הנוירוטיים, הסיפוק של הצורך הזה, הוא לא ייגמר לעולם, הוא זמני.יש איזושהי תחושה תמידית של חוסר סיפוק. ההקלה היא רק זמנית, אבל מהר מאוד ממשיכים בחזרה ביתר שאת לרדוף אחר זה. (בניגוד לאדם נורמטיבי, שלאחר סיפוק, ממשיך הלאה).

הורניי אומרת שיש סך הכול עשרה צרכים נוירוטיים שהם מחולקים לשלוש קטגוריות.

  1. לקראת האחר – ניסיון להתמודד עם החרדה על ידי פנייה אל האחר. מה שמאפיין את הנוירוטיים היא אותה תחושה של אי שקט, חוסר ביטחון, הם מסתובבים בעולם כאילו הם בסביבה לא מוכרת. שני הצרכים הם:                                             א. חיבה ואישור מאחרים                                     ב. בן זוג דומיננטי.
  2. נגד האחר – להתמודד, לנסות לגבור על האחר. ישנם חמישה צרכים:

א. השגת כוח ושליטה על אחרים.

ב. ניצול.

ג. הכרה ויוקרה.

ד. הערצה עצמית.

ה. הישגיות מוגברת

  1. נסיגה מהאחר – בעצם לברוח מהאחר. ישנם שלושה צרכים:
  • יעילות עצמית.
  • פרפקציוניזם.
  • צמצום המרחב.

 

האישיות הנוירוטית

האישיות הצייתנית – הניסיון לתמרן אחרים, שאחרים יספקו להם אהבה. ניסיון לתמרון בכל מיני דרכים. הם ישתדלו להיות מאוד אטרקטיביים. אנשים שנחמדים באופן מוגזם. הצורך להדחיק את רצונות שלי, כדי אנשים יקבלו אותי. האישיות הצייתנית הם אותם אנשים שמאופיינים בכך הם מנסים לרצות אחרים, לבטל עצמם בפני אחרים על מנת לזכות באהבה, בהערכה ובחיבה שלהם.

האישיות התוקפנית – מאפיין אותה הנטייה כנגד אחר. מה שמאפיין את בעלי אישיות זו, הם אנשים שהאחרים בשבילם זה משהו שצריך להיאבק איתו, זו נטייה נגד. הם תופסים את העולם בצורה עוינת, כג'ונגל, רק החזק שורד. היחסים שלהם עם אחרים יהיו יחסים שיהיו מאופיינים על ידי כוח, מאבקי שליטה וכבוד. הם ישתדלו להעמיד פנים שהם קשוחים, גילוי רגש ייחשב כחולשה, ומאוד יהיה חשוב להם להצליח כיוון שזה סוג של השגת כוח. הצורך שלהם להצליח הוא לא צורך כדי להגשים עצמם, אלא יותר הצורך להשיג את הכוח ולהרגיש יותר חזקים מהאחר.

האישיות המנותקת – מאופיינת בנטייה להתרחק מהאחר, לסגת ממנו. הרצון להימנע מתלות באחר, ולכן כל מעורבות רגשית איתו. חשובה מאד לאנשים אלו הפרטיות, ויש להם צורך להיות לד. הם מנסים להימנע מכל מיני מחויבויות שייגרמו להם להיות קשורים לאורך זמן לאנשים אחרים (קריירה, נישואין, מערכות יחסים וכו'). כדי להצדיק את זה שהם מתרחקים מאנשים אחרים, הם יגידו לעצמם שהם עצמם מיוחדים, שלא מבינים אותם.

rugby-596762_640

הורניי אומרת שלכל אחד יש מאפיינים מכל אחת מהאישיות הללו. ההבדל בין אנשים רגילים לבין נוירוטיים, זה שאצל אנשים רגילים, כל אחד מדפוסי האישיות הללו יכול לבוא לידי ביטוי בסיטואציות מסוימות. באישיות נוירוטית, הקיבעון הזה, על אחד מדפוסי האישיות הללו, זה מה שמעיד על הנוירוטיות. אדם נוירוטי יהיה רק אחד מאלה, ולגמרי אחר מהם.

 

הורניי אומרת שהעצמי האידיאלי, התפקוד המיטבי של האישיות, (אדם נורמטיבי) הוא כשיש לי הערכה ריאלית של מה הכישורים שלה, וזו הערכה גמישה. ישנה תחושה של אחדות ושלמות של האישיות. יש תפיסה קוהרנטית של האישיות. המטרה היא שהעצמי הממשי יהיה קרוב ככל הניתן לעצמי האידיאלי. אם יש לי תחושה שמה שאני זה משהו שקרוב מאוד להכי טוב שאני יכול, התחושה הזו נותנת לי את אותה יציבות, את אותו ערך עצמי יציב ועם אישיות שמסתגלת בצורה טובה.

 

עריצות 'הצריך להיות':

חוסר יכולת ליצור תחושת עצמי ריאלית ואחידה, שואפים לעצמי מושלם דמיוני. ישנו חוסר יכולת לקבל עצמי כמו שאני, אני צריך להיות משהו אחר, וזה קיים רק בדמיון שלי, זה לא באמת ריאלי, לא באמת מציאותי, אני לא באמת צריך את זה. זה יגרום לי להרגיש שאני צריך להיות הכי טוב שאני יכול בכל דבר שאני רוצה, ואני אף פעם לא מרוצה ממי שאני וממה שאני משיג. וגם כשאני מצליח, הסכנה היא שפתאום זה יתערער, הרי החיים דינאמיים, פתאום התמונה המושלמת, מתחילה להיות בה סדקים. אנחנו מדברים על אישיות נוירוטית ומה שמאפיין אותה זה החרדה, החוסר ביטחון, וכל המנגנונים הללו של ההגנה, בסופו של דבר המטרה שלהם היא להתגבר באופן מלאכותיים על אותה תחושה של חוסר ביטחון שהייתי צריך לקבל אותה כבר בשלב המאוד ראשוני.adhd ונוירוזה

תהליך זיפות גגות

למה כדאי לבצע זיפות גגות בחורף?

עונת החורף היא העונה שבה הביקוש לעבודות של זיפות גגות עולה באופן דרמטי. הסיבה לכך היא ברורה לחלוטין – הגשמים יורדים על הגגות, ואז לרוב מתגלות בעיית האיטום והזיפות שיש בגג, כי המים, במקום להישאר על הגג – מתחילים להיכנס ולחדור פנימה דרך התקרה ודרך הקירות. לכן, יש אנשים שמבחינתם, זו בכלל לא שאלה האם להזמין את שירותי האיטום בחוף – הרי אין להם ברירה והם חייבים להשיג תיקון מהיר במיוחד של האיטום הלקוי בגג, וזאת בכדי שיוכלו לשוב ולחיות בבית יבש לחלוטין. בכל זאת, כמובן שהאיטום בחורף יכול להציב לעתים קשיים. יש לזכור כי הגשם בעצמו מפריע כמובן לעבודות האיטום אשר זקוקות לסביבה יבשה, מה גם שהמחיר של שירותי האיטום בחורף עולים, וזאת בשל הביקוש שעולה לשירות. אז מה צריך לקחת בחשבון כשמזמינים את השירות בחורף, ומה תוכלו להרוויח מכך?

 

כמה נקודות חשובות על השירות בחורף

  • להזמין בתחילת החורף – באופן כללי, בהנחה שלא מדובר על מקרה חירום של ממש, ההמלצה שלנו אליכם היא תמיד להזמין איטום גגות בתחילת החורף, כשהטפטופים מתחילים ומדובר על גשמים קלי ם יחסית. לרוב, הרטיבות יכולה להתחיל כבר מהגשמים הקלים – אבל אתם תרצו לטפל בה בהקדם כמובן. ברגע שעדיין הגשם לא מגיע בממטרים עזים, עבודת האיטום תהיה הרבה יותר פשוטה. יהיה אפשר גם לייבש את הגג ממים וגם לדאוג שלא תהיה לחות באזור, ובכך לספק לכם איטום מצוין לקראת השיא של עונת החורף. באופן עקרוני אין ספק שככל שדוחים יותר ויותר את השירות – כך גדל הסיכוי שאתם תתעוררו בבוקר עם הצפה בבית שלכם, ולכן כדאי בהחלט להקדים את הטיפול.
  • מה עושים עם המים הקיימים? – האתגר המרכזי של זיפות גגות בחורף, הוא כאמור בכך שיש כבר מים על הגג, ואי אפשר לאטום את הגג כל עוד הם שם. לכן, כדאי לדעת שכדי ליהנות מאיטום, צריך שמזג האוויר יהיה רגוע לפחות למשך 48 שעות .זה לא נראו אם יש טפטוף קל – אבל ממטרים חזקים עלולים להיות בעיתיים, ולכן כדאי להיות צמודים לתחזית מזג האוויר. ברגע שיש הפוגה בגשמים, האוטם המקצועי יוכל להגיע, ולייבש את הגג בתוך יממה שלמה ולדאוג לניקוז מלא של המים, ואף לדאוג לכך שלא תהיה הצטברות של לחות על הגג. ברגע שיש תנאים של יובש בגג – אפשר גם להתחיל באיטום המקצועי ולעבוד בבטיחות.
  • לפנות ולנקות את הגג – במידה ובחרתם להזמין שירות של איטום גגות בעונת החורף, מומלץ בחום שתפנו קודם לכן את הגג מכל מיני גופים זרים וגדולים, וחלק ניכר מקבלני האיטום אף דורשים זאת במפורש. מדוע יש דרישה לכך? פשוט מאד – משום שאם יש רוחות חזקות יש כמובן סכנה שהחפצים הללו יעופו על הפועלים. לכן, יש לדאוג לפינוי של הגג עד כמה שניתן.
finland-909746_640

הכי חשוב שהגג שלכם לא יראה ככה :)

חלומות על איד, אגו וסופר אגו.

חלומות על איד:

כולנו נולדים עם כמות מסוימת של אנרגיה שצריכה להספיק לנו לכל החיים, פרויד לא האמין שהאנרגיה יכולה להיעלם כמו שלא יכולה להתווסף אליה עוד אנרגיה.

האיד מכיל בתוכו את כל האנרגיה שנולדנו איתה ואיתה נמות, באיזשהו שלב בהתפתחות האיד יאלץ להפריש מתוכו אנרגיה לטובת חלקים נוספים שנוצרים, האגו והסופר אגו לא נוצרים מאנרגיה חדשה, אלא מהאנרגיה של האיד, ברגע שהם לוקחים מהאיד אנרגיה האיד נחלש.

תהליכי חשיבה ראשוניים:

המטרה היחידה שעומדת לנגד עיניי זה לספק את הדחף שיש לי כרגע, אין לי יכולת לחשיבה רציונלית.

תהליכי החשיבה מאופיינים:

  • ללא היגיון- ללא יכולת להבין שיש קשרים בין אירועים מסוימים
  • ללא סיבתיות- אין את ההבנה שמשהו גורם למשהו.
  • ללא ממד זמן- אין התחשבות בציר הזמן, אין להם תחושה של זמן, זה לוקח תהליך מסוים עד שנבין מה זה זמן.
  • אין ממד חלל- תפיסה של יחסים פיזיקלים לא קיימת אצלם.

גם כשאנחנו חולמים אנחנו נמצאים במצב הזה, ללא היגיון ללא תחושת זמן, ללא סיבתיות.

חלומות על אגו:

לאגו יש תפקיד מרכזי: מופקד על משימת שימור החיים, התפקיד שלו זה להציל אותנו מהאיד ולאפשר הסתגלות לסביבה, ברגע שהסתגלנו לסביבה קל לנו יותר לחיות.

האגו מקבל את האנרגיה מהאיד, ומתפתח בתגובה לחשיפה לגירויים חיצוניים (בשלב האנאלי- השלב שבו הילד נתקל בהתנגדות מצד הסביבה שאומרים לו מה מותר ומה אסור), ומתווך בין הצרכים הפנימיים (איד) ודרישות המציאות ומופקד על מערכות התפיסה, הפעולה וההכרה: ערכות קוגנטיביות היכולת שלנו לחשוב ללמוד, להסיק מסקנות וזו בדיוק הסיבה מדוע היכולת השכלית שלנו צונחת כשאנחנו רעבים, צמאים, כיוון שהאגו עסוק בלהשתיק את האיד שרוצה לבוא לידי סיפוקו.

האגו פועל ע"י תהליכי חשיבה משניים-ההיפך מהקודמים: חשיבה רציונלית,פרקטית.

הם תהליכי חשיבה משניים כיוון: 1. מתפתחת רק לאחר שהאגו מתחיל להתפתח.

  1. עפ"י פרויד זהו תהליך משני לתהליך המשמעותי יותר- תהליך החשיבה הראשוני.

האגו מגן על האדם מדרישותיו המוגזמות של האיד אך לספק אותם באיזשהו שלב, גם אם באופן חלקי על מנת לא ליצור תסכול מאיים.

הוא ממתן ומתמודד עם הסופר אגו.

האגו שולט במנגנוני הגנה וחלק נמצא במודע וחלקו נמצא בלא מודע.

 

חלומות על סופר אגו:

הפונקציה השלישית והאחרונה שמתפתחת זה הסופר אגו- מייצג את הערכים, המצפון והאידיאלים החברתיים- מה שאני אמור ורצוי לעשות, איך אנשים מצפים ממני להתנהג- כל אלו נמצאים בסופר אגו וגם בחלומות שלנו.

חלום בשקיעה

מתפתח לאחר שיש פתרון מוצלח של התסביך האדיפלי ומפנים את אפיוניו- חלק מההפנמה זה הערכים, הנורמות שאבא שלי מלמד אותי.

ברגע שאני מפנים לתוכי את הערכים, הנורמות והחוקים אני כבר לא צריך שמישהו אחר יבוא ויגיד לי מה מותר ומה אסור, אני בעצמי יכול לעשות את זה.

פרויד דיבר על שני תתי כללים:

המצפון: משקף את ערכי המוסר של ההורה וערכי החברה כולה- כל המקומות שאנו מרגישים בושה, אשם, נקיפות מצפון.

Ego idel– מושפע מציפיות הסביבה, ומייצג את המטרות והשאיפות של האדם מעצמו- פתרון חלומות לדוגמא אשפרי:  הייתי צריך להתנהג טוב יותר: מה הייתי רוצה לראות כשאני מסתכל על עצמי במראה.

בהתחלה הסופר אגו מייצג את ערכי ההורים, בהמשך הוא מושפע ממעגלים הולכים וגדלים (בית ספר, תנועת נוער..) עד לצב שהוא מייצג את הרצוי בחברה. הסופר אגו יכול לייצג ערכים בחברה מסוימת כמו שבחברה אחרת הוא יכול לייצג ערכים בחברה אחרת.(לדוגמא ילד למשפחת פשע- גדל על ערכים שהשוטרים הם רעים ומטרתו להיות הפושע המושלם).

פרויד טען שהסופר אגו אינו במודע ברובו, כמו בחלומות בדומה לאיד הוא אינו בהכרח עפ"י חוקי ההיגיון ומנסה להשפיע על פעולות האגו- הוא תובעני ושואף לשלמות.

את הסופר אגו לא מעניינת המציאות, הוא מתעניין בעיקר רק וחלומות ופתרון חלומות, מי שאמור לרסן אותו זה האגו.

אנשים שונים זה מזה ברמת ההתפתחות של הסופר אגו שלהם ובמידת הנוקשות שלו (מודל ההתפתחות של קולברג- תיאורטיקן שתיאר שלבים שונים של התפתחות המוסר).

 

הקונפליקט של הנפש:חלומות בהקיץ

פרויד טען שמה שאנחנו חושבים וחווים זה רק חלק קטן מהנפש, תמיד יש מתח בין הדחפים שלנו לבין חלקים אחרים שלנו, המצפון והמוסר, סופר אגו, או בין הדחפים שלנו והמציאות, ואת הקונפליקט הזה עלינו ליישב כל הזמן.

האדם שואף לסיפוק מקסימלי של צרכיו ורצונותיו וכל חלומותיו אשר מנוגדים לצורכי החברה והתרבות, פרויד ראה את האדם כחיה שמונע ע"י הצרכים ועל החשקים הפנימיים שלו, מאוד אגואיסטי, הסיבה שאנחנו מתנהגים כמו שצריך זה בגלל שהחברה מצליחה להחדיר לתוכנו חלק מהערכים שלה, באו חוקרים אחרים ואמרו שהחברה אינה כל הזמן מול האדם.

מכיוון שצרכי החברה מופנמים בסופר אגו, הקונפליקט נחווה כפנימי והקונפליקט הזה הוא לב החוויה עפ"י פרויד, זה מה שמבדיל אותנו מהחיות.

לטענתו של פרויד לחיות אין סופר אגו ולפיכך אין לו את הקונפליקט שמאפיין את בני האדם.

fisher-336482_640

חרדה:

אם מדברים על קונפליקט שכל הזמן נמצא שם לא ניתן שלא לדבר על חרדה, אחד הדברים שקונפליקט עושה זה לעורר חרדה.

פרויד התעסק הרבה בחלומות ופירושם ובעיקר עם החרדה- החרדה מהווה מושג מרכזי בתיאוריה הפסיכואנליטית.guy-692144_640

החרדה משמשת כסימן אזהרה לאגו, כמנגנון התרעה מפני סכנות פנימיות או חיצוניות, בעלת ערך הסתגלותי שכן מגייסת מאמץ מרוכז להתמודדות, כשיש קונפליקט בין האיד לסופר אגו מישהו צריך להיות מפשר, זה מעורר קונפליקט מאוד משמעותי, המקום הזה מעורר את החרדה ואז האגו אומר שיש פה משהו שצריך להתמודד איתו ואז הוא מפעיל מנגנון הגנה, להרגיע את האיד ואת הסופר אגו.

פרויד דיבר על החרדה ברמה שהיא יכולה להיות מפני איום חיצוני, מעבר לזה אמר כי לפעמים אנחנו מרגישים חרדים ורק אח"כ אנחנו מבינים מה הסיבה.

כשאנחנו נמצאים במצב חרדה, הגוף פיזית משתנה, דופק הלב מואץ, הזעה, התפיסה נהיית יותר ממוקדת, יש המון תפקודים בגוף שכולם מרוכזים במטרה לברוח או להתמודד טוב יותר.